• Hanan Ehrenfeld

מבוא לכלכלת ביטקוין - היצע, ביקוש והקבלה לשווקי סחורות

כלכלת הביטקוין היא מרתקת ואחד הדברים המפתיעים ויוצאי הדופן בה הוא העובדה שההיצע שלה מוחלט אבל הביקוש לא וודאי.

יותר מכך, השער בו ביטקוין נכרה הוא די צפוי ובניגוד לכמעט כל נכס אחר, מטבע או סחורה, ההיצע שלו וודאי וקבוע מראש מכיוון שבפרוטוקול הביטקוין המקורי, תוכנת ונקבע כי לעולם לא יהיו יותר מ21 מיליון מטבעות. לא משנה כמה המחיר יעלה, לכורים אין אפשרות להפיק מטבעות ביטקוין מעל המקסימום הזה. יתרה מכך, עליית מחיר הביטקוין לא בהכרח תגרום לכרייה מהירה יותר של ביטקוין, וגם אם כן, משמעות ההאצה תהיה שהכורים ייצרו יותר ביטקוין היום על חשבון העתיד. על פי הערכת אלגוריתמים, הצפי להגעה לסף המקסימום יהיה בשנת 2140.


במאמר ננתח את הכלכלה של שוק הביטקוין על ידי הקבלה לעולם הסחורות, על מנת לחדד את המשמעות של היצע לא גמיש. בהמשך, ננתח גם את הביקוש (שאינו וודאי) כדי להשלים את התמונה הכוללת.


חלק ראשון: כלכלת ההיצע הלא גמישה


ההיצע הלא גמיש של הביטקוין, אותו היצע שנקבע מראש, מסביר את הסיבות לתנודתיות החדה במחיר הביטקוין. בשווקים מקבילים ניתן להיווכח כי היצע לא גמיש מוביל לרגישות גדולה יותר לביקוש גמיש מאשר שווקים בעלי היצע גמיש (שנשלט ע"י ספקי השוק). יש לכך סיבות הגיוניות עליהן נרחיב בחלק זה.


אותו דבר נכון גם לביקוש; כאשר שהביקוש אינו גמיש, שינויי המחיר חדים יותר בתגובה לתנודות בהיצע.

באיור 1 (שנלמד בכל קורס מבוא לכלכלה) ניתן לראות כי השינוי במחיר השוק (מרחק בין אל ) חד יותר כאשר ההיצע גמיש (הגרף השמאלי) לעומת היצע קשיח (גרף ימני).


איור 1:

מימין, היצע לא גמיש (Quantity), גידול בביקוש (מ D1 אל D2 ) מביא לעליית מחיר (Price) גבוהה (מ P1 אל P2 ), בניגוד לאיור משמאל, בו ההיצע גמיש, והשינוי במחיר קטן יותר.




לצורך המחשה מציאותית, ניקח כדוגמא את שוק הגז הטבעי. גז טבעי הוא דוגמא קלאסית לשוק עם היצע וביקוש בעלי גמישות חלשה, כלומר- גם כשהמחיר עולה, הוא אינו משפיע במידה רבה על הביקוש מכיוון שהצרכנים עדיין צריכים את אותה כמות גז טבעי לייצור חשמל, חימום ולתדלוק תהליכים תעשייתיים בדיוק כמו שהיו צריכים לפני עליית המחיר והם יהיו מוכנים לספוג את עליית המחיר בטווח הקצר.


לפיכך לביקוש הגז הטבעי יש גמישות נמוכה. אותו דבר נכון גם להיצע של גז טבעי: גם אם מחיר הגז יוכפל, היצרנים לא יוכלו להפיק בטווח הקצר אספקת גז נוספת עקב אורך חיי הייצור שתלוי בבניית תשתיות לטווח ארוך. בטווח הארוך, סביר להניח שלא יהיה משתלם להגביר את קצב הפקת הגז מכיוון שבמידה והמחיר הגבוה יישאר ללא שינוי, הצרכנים יפנו למוצרי אנרגיה תחליפיים ואם המחיר ירד, ליצרנים לא ישתלם לבנות תשתיות נוספות. נציין כי בתאוריה, הביקוש וההיצע הם אלו שמשפיעים על המחיר ולא להיפך, ושינויים במחיר נובעים משינוי מאקרו בשוק המשפיעים על עקומות הביקוש וההיצע.


ובחזרה לשוק הביטקוין, עלית מחירים לא תגדיל את ההיצע המקורי אבל תגדיל את הסבירות של "FORKS" שיפצלו את הביטקוין למקורי ולגרורותיו, כמו הפורקים הידועים של BITCOIN CASH בתאריך 1 אוגוסט 2017, BITCOIN GOLD בתאריך 24 אוקטובר 2017 ו-BITCOIN PRIVATE בתאריך 28 פברואר 2018, כולם התרחשו סביב רמות השיא במחיר.


חוסר הגמישות של ההיצע הביטקוין, או ההגבלה בכמות, הוא גורם משמעותי שמשפיע על מחיר הביטקוין. העלייה במחיר היא חדה עד כדי כך שהיא יכולה להיבחן רק כשאר נבחן אותה בקנה מידה לוגריתמי (מעריכי) כמו באיור 2.


איור 2:

ההתרחבות הקבועה מראש של היצע הביטקוין, בתוספת מחירו בסולם לוגריתמי.





בארבע השנים הראשונות של הביטקוין, כאשר קהילת הצרכנים התרחבה והמחירים עלו ללא הרף, ההיצע גדל בקצב של כ-2.5 מיליון מטבעות בשנה. מאז, ההיצע גדל אבל הקצב הואט משמעותית, גם כשהביקוש לביטקוין צונח.


פוטנציאל המחיר של הביטקוין, עקב היצעו המוגבל, מקשה על הצרכן להשתמש בו כאמצעי לסחר חליפין פרקטי בעולם שמחוץ למרחב המטבעות הקריפטוגרפים. דמיינו את ממדי החרטה של אדם שהשתמש בביטקוין לרכישת כוס קפה (או את ה"פיצה"), כאשר הבין כי כמות הביטקוין שהוא הוציא על כוס קפה הכפילה את שוויה במאות אחוזים כמה שנים אחר כך. לכן, משקיעים מתייחסים לביטקוין כעל מקור בעל ערך פוטנציאלי מוגדל - מעט כמו זהב, רק על סטרואידים.


שאלה שעולה לעיתים קרובות היא: האם ביטקוין, שתוכנן להיות מטבע עובר לסוחר, יחליף מטבעות פיאט כמו למשל דולר אמריקאי? יש שחושבים כי התשובה היא במפורש לא. המחיר של הביטקוין לא מספיק יציב כדי להתחרות בנכסים בעלי ערך היסטורי ועלות עסקה בשוק הביטקוין עדיין גבוהה מידי בהשוואה לחלופות. יותר ואף חשוב מכך, בכדי שהביטקוין יוכל לתפקד כאמצעי חליפין כלכלי, יש צורך באפשרות לוויסות כמות ההיצע ויכולת לירידת ערך לאורך זמן (אינפלציה), פונקציה שאינה אפשרית כאשר ההיצע לא גמיש.


דווקא איבוד הערך לעיתים, הוא מה שהופך נכסים סחירים לשימושיים. ללא פחד מאינפלציה, מחזיקי מטבעות ביטקוין נוטים לאגור מאשר לבזבז.


בנקים מרכזיים במדינות מובילות כגון FEDERAL RESERVE ,EUROPEAN CENTRAL BANK, BANK OF JAPAN קבעו מטרות אינפלציה צנועות סביב ה-2%, ששוחקות את ערך המטבע המקומי כלומר, ריאלית, ניתן לקנות פחות עם אותה כמות כסף לאורך זמן. האינפלציה מעודדת צריכה ויוצרת תמריץ שלילי לחסכון מאחר ואגירת המטבע מדכאת צמיחה כלכלית ויוצרת חוסר יציבות פיננסית.


חלק שני: ניתוח היצע הביטקוין דרך מחקר בכלכלות סחורה.


ביטקוין "נכרה" על ידי מחשבים הפותרים בעיות מתמטיות או קריפטוגרפיות. בתמורה לפתירת הבעיות, כורים מקבלים ביטקוין. הבעיות המתמטיות נעשות קשות יותר עם הזמן ומגדילות את הכוח החישובי הנדרש לפתירתן ומוביל לצורך בציוד יקר יותר וצריכת חשמל רבה יותר לייצור ביטקוין. עם הזמן, נדרשים יותר ויותר מחשבים וכדי לאפשר להם לפעול במהירות מקסימלית, חייב לשמור עליהם קרירים.

עובדה זו, גם הופכת את האנליזה של כלכלת הביטקוין דומה במקצת לזו של דלקים ומתכות.


למשל, בסוף 2017, בתנודות היצור של נפט גולמי בארה"ב היו רווחיות במחיר שנע סביב 40 דולר לחבית. מעבר למחיר זה יש תמריץ להגדיל את הייצור ולייצר עוד, כי הרווח ליחידה עולה. מתחת למחיר זה התמריצים הם לקצץ ביצור.


בנוסף ובדומה לקושי הגובר בכריית ביטקוין, הקושי להוציא דלקים מתוך כדור הארץ עלה באופן ניכר במרוצת הזמן. למשל, האנושות עברה דרך משאבי הנפט הנגישים ביותר הממוקמים סמוך לפני האדמה לפני הרבה עשורים.

וכעת, עלייה שולית באספקת דלקים מגיעה בעיקר מקידוח עמוק מתחת לאדמה, רחוק מהחוף או דרך מקומות שקשה להגיע אליהם ויקר להפיק מהם.


במחצית השניה של המאה ה19, כשנפט היה מיוצר בכמויות גדולות, יחידת אנרגיה אחת שהיתה מושקעת בהפקת נפט יצרה בסביבות 150 יחידות של אנרגיה. ב1970 המספר ירד לכ30 יחידות של אנרגיה עבור כל יחידה מושקעת, יחס זה נפל לכ15 יחידות אנרגיה בשנת 2000 וסביר להניח שהכיום הוא כבר מתחת ל10. זה היה פקטור בהנעת מחירי הנפט מעלה.


בתעשיית הדלקים מניחים כי עלות הייצור השולית מוערכת בעלות של 40 דולר לחבית (משתנה בהתאם למקור ההפקה). שווה להזכיר כי מחיר הנפט בקושי עמד על 40 דולר עד שנת 2005, מאז התחזק ועלה, וכמעט שלא מביטים אחורה אל תקופת השפל.


עבור הפקת מתכות כמו נחושת, זהב וכסף, ישנם שני מספרי עלויות שצריך לבחון: "עלות מזומן" ו"עלות כוללת נישאת". עלות מזומן נותנת מושג לגבי רמות מחיר, עבורן יצרנים ישמרו על ייצור עכשווי. עלות כוללת נישאת נותנת מושג לגבי רמות מחיר עכשווי ועלות צפויה על מנת לתמרץ השקעה בייצור עתידי.

למשל, עבור זהב, עלות מזומן עלות כרייה עומדת בממוצע על 700 דולר לאונקייה, בעוד שהעלות הכוללת הנישאת עומדת על 1250 דולר לאונקיה.


איור 3:

עלויות כריית זהב.




מה שמעניין בזהב, כסף ונחושת, זה שאחרי שהמחירים שלהם החלו ליפול בשנת 2011, הם כיווצו את הרווח השולי של המפעילים, שבמקביל מצאו דרך להרים את העסק שלהם וצמצמו בעלויות הייצור. אותו דבר נכון לנפילה של 2014-16 במחירי הדלקים שהביאו לירידה בעלות השולית של יצור חבית נפט מ50 דולר ל40 דולר לחבית. כמו כריית מתכות והוצאת דלק מאובנים, כריית ביטקוין היא גם עסק תחרותי. לא במפתיע אנו רואים קשר ישיר בין כריית ביטקוין לעליה בקושי של ציוד לכרייה; במקרה הזה הקושי בא לידי ביטוי במספר החישובים הנדרשים לפתירת הקריפטואלגוריתם כדי לשחרר עוד כמה ביטקוינים בתהליך הכרייה.


ממבט בתרשים 4, ברור כי מספר החישובים הנדרש עלה , ייצור ביטקוין נהיה מורכב ויקר יותר. וזה לא מופרך לטעון כי העליה האקספוננציאלית (מעריכית) בקושי הכרייה של הביטקוין משפיעה על העלייה האקספוננציאלית (מעריכית) במחיר. זה אולי נכון, אולם זו לא התמונה המלאה.


יש עוד צד להדדיות בין קושי הכריה למחיר הביטקוין. שימו לב מה קרה לקושי הכריה אחרי שוק הביטקוין השוורי הראשון בהיסטוריה להיווצרותו, נצפית ירידה של 93% במחיר ב2010-11 (בסולם מעריכי). העלייה החדה בקושי החישוב, מגיעה לעצירה מוחלטת למשך שנתיים, עד שהמחירים חזרו והתאוששו. רק לאחר שנתים, ב2013, חזרה עליה בקושי החישוב ובעקבותיה חזר השוק השוורי ב2013.

תופעה דומה התרחשה בשוק הביטקוין ב2013-15 (יש ירידה בקושי של 84%). יש השהייה של הקושי בחישובים עד שמחירים החלו לעלות שוב בשוק השוורי הבא. באופן מפתיע הקושי בחישובים לא הגיע לעצירה למרות צניחה של 50% במחירי הביטקוין מהשיאים האחרונים שלהם, אלא הוא ממשיך לטפס.

מערכת היחסים בין הקושי בחישובים למגמות המחירים מציעה כי מחיר הביטקוין עשוי להמשיך בדפוס עולה בעתיד הקרוב.


איור 4

קושי הכריה מול מחיר הביטקוין





לכן, נראה כי היצע הביטקוין מכיל לפחות נקודת דמיון אחת עם ההיצע של סחורות מסוג דלקים ומתכות. כאשר המחירים צונחים על היצרנים לנקוט באמצעים שיגרמו לעלויות הייצור להתייצב או אפילו לצנוח.

בעוד שקושי החישובים בכריה לא צפוי להצטמצם לעולם, העלות של צריכת האנרגיה בשימוש במחשב יורדת במרצות הזמן בלפחות 25 אחוז בשנה. כשלעצמו, אם החישובים ישארו ברמה קבועה לשנה, העלות הראלית של הייצור סביר להניח תיפול כאשר כמות האנרגיה הנדרשת לביצוע אותם חישובים תצטמצם. בדיוק בדיוק כמו שיצרני כמו מתכות ודלקים מוצאים דרכים להפחתת עליות לאחר יציאה אל השוק, כך פועלת גם קהילת כורי הביטקוין.


מגמה נוספת בעלות הפקת ביטקוין היא, כי נראה שהיום, הפקת ביטקוין הולכת ונסמכת יותר ויותר על אנרגיה מתחדשת, יותר ממחצית, חוות הכריה הגדולות ביותר בעולם מוקמות בסמוך לסכרים ותחנות הידרואלקטריות.


הערה אחרונה לגבי היצע לפני שעוברים לדון בביקוש: מזה זמן רב שיש שמועות שקהילת התומכים האדוקה בביטקוין מחזיקים בסכום של כ-3-5 מיליון מטבעות ביטקוין. אם שמועה זו נכונה, בתיאוריה מחירים גבוהים יכולים (וסביר להניח שאכן) יעודדו אותם לממש את המטבעות שלהם בתמורה למטבעות פיאט או נכסים אחרים. כאשר לוקחים זאת בחשבון, היצע הביטקוין עלול לא להיתפס כלגמרי לא גמיש בטווח המאוד קצר.


תופעה דומה קיימת גם במתכות יקרות. כאשר המחירים עולים אנו רואים עליה במיחזור הזהב והכסף (היצע משני). מה שמעניין, הוא שנראה שהמחזור הוא תגובה למחירים אבל הוא לא מניע את המחירים. עבור כסף וזהב, ההיצע היחיד שנראה שמניע את המחירים הוא היצע הכרייה.

בנוסף, אם בעל ביטקוין מנזיל חלק או את כל האחזקות שלו, זה מעלה בטווח הקצר את הזמינות אבל לא משפיע כלל על ההיצע לטווח הרחוק, במובן הזה, זה יותר כמו התאמת רשימת מלאי זמנית, ובנוסף, הרבה מעסקאות אלו נעשות מחוץ לשוק (OTC).


חלק שלישי: מניעי הביקוש אינם שקופים


בעוד שהיצע הביטקוין שקוף לחלוטין, ביקוש הביטקוין אינו שקוף לחלוטין. מהבחינה הזו, ישנם מספר פרמטרים הניתנים למדידה בנושא ביקוש ביטקוין שידועים לנו. ראשית, מספר עסקאות ביטקוין המתרחש בכל יום הוא ידוע. שנית וחשוב מכך, נראה שהתנודות בעלות עסקת ביטקוין משחקת תפקיד חשוב בקביעת תיקוני המחירים. נראה כי קיים קשר רופף בין גידול בעמלת העסקאות לעליה/ירידה במחיר.


לדוגמא, נתחיל עם כמות העיסקאות: מספר העסקאות הפסיק לגדול ב2012, בערך שנה אחת לפני שהגיע לשיא שלו בשוק דובי (ב2013). מספר העסקאות החל לעלות שוב ב2014 לפני שמחירי הביטקוין החלו להתאושש בצורה רצינית אך נשאר יציב בערך מסוף 2016 (תמונות 5 ו6), אולי רמז מקדים לתיקון האחרון. מה שמדהים במיוחד בנוגע לתיקון האחרון הוא שמספר העסקאות לא עלה כאשר מחירים ירדו כפי שקרה בשוק הדובי בין דצמבר 2013-ינואר 2015. במהלך שני השווקים השוריים האחרונים, מספר העסקאות החל לעלות הרבה לפני העליה החדה במחירי הביטקוין.

לקראת סוף שני שווקים השווריים האחרונים, המחירים הרקיעו בעוד מספר העסקאות הפסיק לטפס.


איור 5

מספר העיסקאות ליום ביחס למחיר הביטקוין





איור 6

יחס טראנזאקציות למחיר ליום





הקשר בין מחירי הביטקוין ועלויות העסקאות (כמו עמלות רשת) הוא אפילו חזק יותר. עלויות מסחר דילגו מ2 דולר לאזור ה30 דולר עבור פעולה בסוף 2010, קצת לפני שמחירי הביטקוין סבלו מירידה של 93%.

לאחר שעמלת עסקת הביטקוין צנחה, שוק שוורי חדש התפתח. עליות מסחר טיפסו גבוה יותר ב2012 ומשם זינקו ליותר מ80 דולר בתחילת 2013 בליווי של התמוטטות נוספת בערך הביטקוין.


ב2015, עמלות המסחר פחתו לכיוון 8 דולר ושוק פרים חדש החל. החל מסוף 2016, עלויות המסחר החלו לטפס שוב נכון לאמצע 2018 עמלות עומדות על 100-150 דולר להעברה (תרשימים 7 ו8).

הפיק השלישי הזה בעלויות המסחר יכול להיות קשור האופן ישיר לתיקונים האחרונים במחירי הביטקוין כפי שעלויות מסחר גבוהות עלולות לשחק תפקיד ולגרום לביקוש למטבעות הקריפטו לרדת.


איור 7

עמלות הרשת אל מול מחיר. איזה עמלה השוק יכול לשאת?




איור 8

מחיר הביטקוין ביחס לעמלה





אנחנו לא רומזים לכך שמחירי הביטקוין הם פונקציה של עלויות מסחר או להיפך, אולם, יש קשר הדדי בין השניים והוא חוזר על עצמו. כאשר מחירי הביטקוין עולים, בסופו של דבר עלויות המסחר נוטות לעלות גם כן.

כשאר עלויות המסחר מגיעים לרמה שבה השחקנים בשוק לא יכולים כבר לשאת, מחיר הביטקוין לעיתים מתקן. ירידה במחירים מביאה לירידה בעמלות המסחר, שלפחות בעבר, איפשרו התפתחות של שוק שוורי חדש ברגע שהתיקון והירידה בעמלות הגיעו לרמות נמוכות מספיק.


אם מספר קבוע של טריידים או מספר עולה של העברות ביטקוין משחקים תפקיד בהשפעה על מחירי הביטקוין? ניתן להניח שתיקון נתון עלול להימשך לפחות עד שעלות עסקה תיפול והמספר של ההעברות יתחיל לצמוח שוב. בהיחשב בעליה במחירי ההעברות בתחילת שנת 2018 והירידה החדה מאוד (יותר מ50%) במספר ההעברות ביטקוין שתועדו באותה התקופה, אם הנתון הזה אכן משפיע על מחרי הביטקוין, אזי שהביטקוין טרם מצא את האיזון שלו.


למרות שמחירי הביטקוין ירדו בערך ב50 אחוז מהשיאים האחרונים שלהם, לא נשכח כי בשני המסלולים האחרונים שלו, הביטקוין נפל ב84-93%. מה שיקרה למחירי הביטקוין בהסתכלות קדימה זה כמובן לא ידוע כעת. זה אומר שאנו נפקח עין על המשתנים הללו כבאי כח לטובת ביקוש הביטקוין.


חלק רביעי: תמריצים, הסתעפות ביטקוין ומטבעות קריפו אלטרנטיביים


כאשר חושבים על תמריצים ומבני גמול, יש רצון לנתח כמה מקבילות בשאלה כיצד נוצר ערך לבעלי מניה. זה קצת בעייתי עם ביטקוין. ביטקוין לחלוטין לא מתאים להגדרה של חברה. אין לו חבר מנהלים, אין דפי מאזן, אין הצהרות הכנסה ואין הצהרות תזרים מזומנים. זה אומר שביטקוין צריך להכיל מספר מאפיינים הנדרשים להבנה בהקשר של מבנים תמריציים. וזה מוסיף טיפה מורכבות לניתוח ההיצע גם כן.


כורים ומתקפי העברות מקבלים גמול בביטקוין. ניתן לראות בכך מניות תאגיד כמטבע אינטרגלי המשמש לפיצוי ולהנעת עובדים, מיישר את האינטרסים שלהם עם אלו של הארגון. לסוף הזה, מהספר המטבעות המוגבל של הביטקוין בקיום יכול להשתוות ל"הצפה" של תאגיד- מספר המניות המונפק לציבור.


כאשר ביטקוין מסתעף למטבע חדש כמו bitcoin cash, המהלך יכול להיות מנותח בצורה מקבילה למהלך תאגידי של סיעוף חברה. בסיעוף חברה, התאגיד יכול לתת לכל אחד מבעלי המניה נתח חדש בחלוקה של הפירמה ששוחררה לציבור כחלק נפרד ובלתי תלוי. כמו כן, כאשר ביטקוין מסתעף, הבעלים של כל ביטקוין מקבל יחידה אחת של BITCOIN CASH, מטבע חדש ושונה.


במובן מסויים ניתן לפתוס את ביטקוין כמדד על הענף כולו. אלטים רבים מחכים את הטכנולוגיה והרעיון שמאחורי הביטקוין, הם נרכשים בקלות יותר תמורת ביטקוין מאשר מתמורת כסף פיאט. התפקיד הראשי שביטקוין לוקח בתעשייה, עושה אותו כמו מדד בעצמו לכל תעשיית הקריפטו. לא מפתיע אם כך, שמטבעות אלטים רבים, גם אתריום וריפל, בקורילציה גבוהה עם ביטקוין אם מודדים את ערכיהם במושגי פיאט.


אם נחזור חזרה לדון בנושא ההיצע, קיומם של פורקים רבים בבטקיון, משפיע על תפיסת ההיצע. קמות הביטקין אכן קבועה וידועה מראש, אולם כמות מטבעות האלטים אינה קבועה מראש, זאת אומרת, שעליה במחיר לביטקוין, מגדילה את כמות הפורקים ואת התמריץ להיווצרותם, זה הגיוני, אולם מסבך את ניתוח לש ביטקוין, ומוכיח לנו שניתוח מטבע הביטקוין אינו יכול לקחת רק אותו בחשבון, אלא צרי לראות את האקוסיסטם כולו, ואת ביטקוין כעוגן מסויים בתוכו.


צפיפות כלכלת ביטקוין


במידה וביטקוין יכשל בעתיד להחליף את מטבעות הפיאט הוותיקים, הוא לא יעלם מבלי שישאיר השפעה ניכרת וארוכת טווח על הכלכלה. אחת ההשפעות שייתכנו, הוא פיתוח מטבעות דיגטליים מבוזרים פעילים על ידי בנקים מרכזיים, תהליך שנראה שאכן מתקדם בכיוון הזה, ואנחנו לא מדברים רק על ונצואלה (שעד היום, לא ברור טיב המטבע שלה – PETRO). הכוונת מדיניות הכלכלית ע"י מוסדות שילטוניים מאחרת כמה תקופות זמן אחרי המציאות בשטח, בשל הצורך לנתח, להבין ולאסוף נתונים, שגם הם חסרים, ובשל מערכות פוליטיות או בירוקרטיות מורכבות, כך שאת התוצאות רואים רק לאחר שנים.


מטבעות דיגטליים ממסדיים, יכולים להעניק למקבלי ההחלטות הכלכליות במשק, כלים מתקדמים למדידת

פעילות כלכלית – כגון אינפלציה, תוצר גולמי וכו' בזמן אמת. טיב הנתונים, היקפם, מועד קבלתם ישתפרו פלאים, ובכך יסייעו להם למלא את תפקידם כמקבלי החלטות מוניטריות בצורה טובה יותר. הם יוכלו לשלוט בהיצע הכסף כך שיסייע בצמיחה כאשר נדרשת התערבות.


משקיעים רבים קונים ביטקוין מתוך ספקלוציה לעליית מחירו בעתיד. הביקוש העולה מסיבות ספקולטיביות, בתורו מעלה את קושי בחישוב הקריפטוגרפי. העלייה בקושי מעלה את דרישות החומרה למחשבי כרייה יעודיים, שכבר מזמן אינם מחשבים סטנרדטיים. פתרון בעיות קריפטוגרפיות יהיו אחד מהמשימות הראשונות שיוטלו על מחשבים קוואנטיים בעתיד.


לסיכום, בקצרה:


היצע הביטקוין הוא קשיח. היצע סחורות קשיח מביא לתנודתיות גבוהה מאוד.


קושי פתרון בעיות קריפטוגרפיות או קושי הכריה, ומחיר ועלות הכריה הם בלולאת היזון חוזר, כאשר קושי הכריה מניע ומוביל את עלות הכריה, עלות כריה גבוהה, גם משפיע בתורה על הקושי.

נפח טראנזאקציות משפיע על מגמות המחיר, עליה בעלות טראנזאקציות, היא אינדיקטור שלילי בביטקוין.



נכתב ע"י גל דרור, מנהלת מחלקת המחקר במשרד רואי חשבון ויצמן אהרנפלד.


משרד רואי חשבון ויצמן אהרנפלד הינו משרד רואי החשבון הראשון בישראל להתמחות במיסוי פעילויות במטבעות ונכסים דיגטליים. www.CPA-CRYPTO.co.il | Office@vetax.co.il



© 2023 by Vaitsman Ehrenfeld CPA's