• Hanan Ehrenfeld

נסיבות המפחיתות סיכון, ובהתקיימן גוברים הסיכויים להכנסת כספים שמקורים בקריפטו אל המערכת הבנקאית

ע"ס עמדת היועץ המשפטי לממשלה. מאמר פרקטי מאת משרד רו"ח ויועצים ויצמן רבינוביץ' אהרנפלד.




כבר תקופה שאנו שומעים על התנגדות גורפת של הבנקים למתן שירותים בנקאיים למחזיקי נכסים דיגטלים.

התנגדות הבנקים למתן שירותים בנקאיים פוגעת באנשים פרטיים המעוניינים, למשל, לממש את רווחיהם עבור תשלום מיסים, פוגעת בעסקים המעונינים לשלם שכר לעובדיהם, ולמעשה פוגעת בענף הפינטק כולו, ענף איכותי שסומן כאחד ממנועי הצמיחה של ישראל.


שירות בנקאי אינו מותרות, הוא זכות בסיסית, בלעדי שירות בנקאי תקין וסדיר יהיה לנו קושי ממשי להתקיים. המשכורת שלנו נכנסת לבנק, ובאמצעות חשבון הבנק אנו מקיימים את עצמנו.

סעיף 2 לחוק הבנקאות מחייב את הבנקים לתת שירותים כמו הפקדת כסף או פתיחת חשבון, כל עוד אין סיבה מוצדקת וסבירה לשלול אותו. סיבה מוצדקת ע"פ החוק יכולה להיות למשל, אם התעורר סיכון להלבנת הון או חשד לפשע הקשור באותם כספים.

הבנקים נדרשים לנהל את הסיכון בהתאם לנסיבות המיוחדות לכל לקוח ולקוח, ולהפחית אותו בצורה מושכלת.


ב 19 לפברואר 2020, כחלק מהליך תביעה של זוג אנשים פרטיים, אשר נמנע מהם שירות בנקאי, פורסמה עמדת היועץ המשפטי לממשלה לסירוב הבנקים למתן שירותים בנקאיים למחזיקי נכסים דיגטלים.

עמדת היועץ המשפטי גובשה יחד עם צוות רחב של יועצים ממשרדי ממשלה האמונים על הרגולציה הפיננסית בישראל.


היועץ המשפטי לממשלה, ונציגי משרדי הממשלה, מתנגדים לסירוב הגורף למתן שירותים, ומציינים נסיבות, אשר בהתקיימותן, וכמובן שלאור נסיבות המיוחדות לכל מקרה, הסיכון מאותם כספים פוחת, ועל כן, יהיה פחות סביר להתנגד לתת שירותים בנקאיים.

במילים אחרות, בהתקיימות הנסיבות הבאות, המפחיתות סיכון להלבנת הון, בסבירות גדולה יותר, שתוכלו לקבל שירותים בנקאיים, זאת על אף היותכם מחזיקים בנכסים דיגטליים.


צפוי כי רשימת נסיבות אלו ואחרות, יהפכו למדיניות רשמית במהלך השנה הקרובה, ועל כן, כדאי להכיר אותם, ולנהוג בצורה כזאת שיפחת החשש לסיכון בפעילותנו כבר מעכשיו, ובכך יקל עלינו לקבל שירותים בנקאיים עכשיו, או בעתיד הקרוב.

האם אם נלך מחר בנק עם הכתבה הזאת יקבלו אותנו בזרועות פתוחות? כנראה שלא. אבל זה בהחלט יכול לסייע לאלו מכן שעונים על רוב הנסיבות שמצויינות בהמשך.

במידה ופעלנו בניגוד להנחיות אלו, ככל הנראה, נתקשה יותר בעתיד לקבל שירותים בנקאיים, ולכן נתקשה להנות מהרווחים שצברנו או חסכנו.


היועץ המשפטי לממשלה מציין את רשימת הנסיבות הבאות, המתייחסות בעיקר למחזיקים פרטיים:


פעילות בסכומים נמוכים הינה גורם מפחית סיכון.

כיום אין רף רשמי, אשר מתחתיו ניתן לומר כי הכסף יועבר ללא בעיות לבנק. אולם במציאות, פרקטית, סכומים נמוכים אינם יוצרים סיכון משמעותי, והם "מתחת לרדאר" אמצעי הבקרה של הבנק.

הוכחת מקור הכסף

במידה ומתעורר חשש הבנק גם בסכום נמוך, הוא עלול לדרוש אסמכתאות למקור הכסף.

אם אנו מבקשים להכניס כסף מזירת מסחר, עלינו להראות מהיכן הכסף הגיע אל זירת המסחר – לדוגמה: ממשכורת ששולמה לחשבון הבנק, ומשם הועברה לזירה.

הוכחת מקור הכסף זו נקודה חשובה מאוד, שכן היא סממן מובהק ללגיטימיות שלו.

שמירת אסמכתאות לפעולות, רשימות והוכחות המעידות על סדר, יסייעו לנו להשתמש בכספים ולהכניסם לבנק. לעומת זאת, קושי בהוכחת מקור הכסף, כמו למשל בביצוע עיסקאות במזומן ("עסקאות רחוב"), עלול לפגוע בנו ולהקשות על שימוש בכספים.


קבלת נכסים דיגטליים ישירות מכריה.

נכסים המתקבלים ישירות מכריה, הינם בעלי סבירות נמוכה יותר שנעשתה באמצעותם פעילות המקושרת בהלבנת הון ביחס לנכסים אחרים, מכיוון שהם לא "הסתובבו" במערכת הפיננסית, ולן סיכוי קלוש יותר שהייתה להם נגיעה לפעילות פלילית.

לעיתים יהיה צורך להוכיח באמצעות איש מקצוע או גורם חיצוני את עובדת היותם מכריה.

גם במקרה זה, יהיה צורך להראות את מקור הכספים ששימשו למימון פעילות הכריה (ראה לעיל, הוכחת מקור הכסף).


נכסים שנירכשו ונימכרו מאותה כתובת ארנק

וזאת, בכפוף לכך, שבאותה כתובת לא נעשו תנועות נוספות המקשות אחר התחקות מקור הכספים.

לדוגמה: נכס קריפטו שניקנה מברוקר, ומיד נשלח לכתובת ארנק, ולאחר תקופה נשלח מהארנק חזרה אל כתובת השולח והומר בשנית מקריפטו לפיאט, סביר להניח שלא נעשה באמצעותו פעילות בלתי חוקית, וזאת ניתן להציג בקלות על ידי תיעוד יומן האירועים בארנק.


שימוש בספקי שירות מפוקחים.

אם אתם בוחרים להמיר כספים, מפיאט אל קריפטו ולהיפך, או לצרו שירותים אחרים המערבים נכסים דיגטלים, עשו שימוש בספקים עם רישיון, ישראלי או זר. אם מדובר בגוף זר, וודאו כי הרישיון שלו, ניתן במדינה בעלת מאפייני רגולציה מקבילה לשיראלית (מערב אירופה או אורה"ב).

ודאו כי אתם מקבלים חשבוניות או שוברי המרה.

פעילות מול גוף מפוקח, המתועדת באסמכתאות רישמיות, מפחיתה סיכון.


תשלום מיסים

כדי להנות מכספיכם בעתיד תדרשו להראות כי שולמו המיסים בגין הרווחים, במידה והיו, וכי אתם מדווחים לרשויות לפי חוק.

הוכחת תשלום מיסים תשרת אתכם.

אי תשלום מיסים, בישראל או בחו"ל (אם נידרש), הינה עבירה פלילית והלבנת הון , ועל כן, הבנק ידרוש אישורים ואסמכתאות. בעתיד לא תוכלו להשתמש בכספים אם לא דיווחתם למס הכנסה


בכל הנקודות שלעיל, מעורבת שמירה על סדר, תיעוד אסמכתאות, והצגת מידע בצורה המקלה על הקורא להבין אותו, תשרת אתכם. שמירה על סדר בקריפטו, והתנהלות נכונה שווה לכם כסף.

אם אינכם מסודרים, ישנם ספקי שירות שיסייעו לכם גם בזה.


אל נסיבות אלו, אנו רוצים להוסיף כמה נסיבות שגם יכולות לסייע:


המנעות מפעולות מיותרות שאין בהן צורך ופעולה מול ספקי שירות מעטים ומובחרים.

ריבוי פעולות מקשה על קריאת הנתונים ועיבודם, ועל כן, יכול להקשות עלינו לקבל שירותים בנקאיים בעתיד.

הוא גם יקשה על חישובי מיסים, ויכול להביא לכך, שיעלה מצג כזה, שפעלנו בצורה מסוכנת.

בנוסף, מאחר ויצירת היא סדר הכרחית, ובהנתן כאוס בתיעוד הפעילות, במועד בו נרצה לממש ולהנות מכספינו, נאלץ לשלם כסף או להשקיע הרבה זמן בכדי להשיב את הסדר. לעיתים זו הוצאה שניתן היה להמנע ממנה.


המנעות מפעולות מול אתרים הנחשבים מסוכנים/מפוקפקים.

אתרי הימורים, זירות מבוזרות או לא מפוקחות, מערבלים ופעולות דומות, יכולות "ללכלך" נכסים דיגטלים שקנינו במיטב כספינו, יכולות אף "ללכלך" כתובות שלנו, שבהן כסף לגיטימי, ועל כן הן אינן מומלצות וכדאי להמנע מהן.



נכתב ע"י רו"ח חנן אהרנפלד


ויצמן אהרנפלד רואי חשבון ויועצים | תל אביב | 0506505149 | www.CPA-CRYPTO.co.il | FACEBOOK |








128 צפיות

© 2023 by Vaitsman Ehrenfeld CPA's